מידע לעובד: התעמרות במקום העבודה

בערוצי התקשורת כבר שמענו לא מעט על מקרים של התעמרות בעבודה – בארץ ובחו"ל, החל מהמקרה של סטיב ג'ובס מנכ"ל אפל העולמית, שהיה ידוע כמי שמתאכזר לעובדיו, ועד שרה נתניהו, שהמקרה שלה בהתעמרות עובדים, במעון ראש הממשלה, כבר הגיע לפתחו של בית המשפט.

התעמרות בעבודה הינה תופעה חברתית חמורה ורחבת היקף שקורבנותיה רבים. התעמרות בעבודה מוגדרת כ"התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע 'חריג' וחד פעמי אלא במספר אירועים נפרדים, ויוצרת עבור האדם סביבה עוינת במסגרת עבודה."

אילו התנהגויות התעמרות בעבודה כוללת

בספרות המקצועית התעמרות בעבודה תוארה, בין היתר, בצורה הבאה:

1. פרצי זעם, צעקות או עלבונות.
2. לעג, השפלה, הקטנת ערך, ביטויים סרקסטיים בדיבור, בכתב או במחוות גוף.
3. האשמות שווא, העברת ביקורת לא צודקת או קנטרנית.
4. העמסת משימות בהיקף או בלוחות זמנים שהעמידה בהן אינה ריאלית
5. חדירה לפרטיות: חיטוט במגירות, האזנה, ציתות לטלפון, חדירה למחשב.
6. נטילת הכרה, קרדיט מן העובד על הצלחותיו והישגיו והאשמות בכישלונות שלא הוא אחראי להן.
7. שינוי לא צפוי ולא הגיוני של הנחיות והוראות, הטלת עבודות ברמות אחריות או כישורים נמוכות ביותר.
8. חבלה בעבודה: מחיקת קבצים, שינוי מסמכים, שיבוש תהליכים.

השלכות של התעמרות בעבודה

לתופעה של התעמרות בעבודה יש השלכות שליליות על העובד. התופעות כוללות תחושת השפלה, חוסר שינה, דיכאון וחרדה, פגיעה בדימוי העצמי של העובדים, פגיעה ביכולת התפקוד של העובד וכדומה.

התעמרות בעבודה גם פוגעת באופן עקיף בארגון ובמעסיקים. מעסיק שנחשב כמתעמר פוגע בעקיפין בשם הארגון ובמוניטין שלו. בנוסף, פגיעות נפשיות בקרב העובדים מובילות לאפקט מצטבר שבא לידי ביטוי ברמת תחלואה ארגונית גבוהה שמשמעותה עלויות כתוצאה מהיעדרות ועזיבת עובדים.

שהייה של עובדים שבוחרים לעזוב את הארגון בביתם מאיטה את הצמיחה של הכלכלה ועוצרת את ההתפתחות שלה. בזמן הזה, המובטלים לרוב זכאים לדמי אבטלה, מה שמטיל מעמסה ונטל על המדינה ואזרחיה משלמי המיסים.

ומה החוק קובע?

על אף שמדינת ישראל קיימת מעל 75 שנה, עדין אין חקיקה ספציפית שנוגעת לתופעת ההתעמרות בעבודה. אמנם, ניתן למנות חוקים בודדים שעוסקים במקרים נקודתיים:

1. חוק איסור לשון הרע: כאשר מעסיק עושה דבר שעלול לפגוע בשמו הטוב של העובד
2. חוק למניעת הטרדה מינית: עוסק בהתעמרות שיש בה פן מיני
3. חוק הגנת הפרטיות: עוסק בהתעמרויות שיש בהן נגיעה לפלישה וחדירה לפרטיות
4. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה: עוסק באפליה של מעסיקים כלפי עובדיהם

עם זאת, בתי המשפט לא קיפחו את העובדים שחווים התעמרות בעבודה בנסיבות אחרות. על אף היעדר החקיקה, בתי המשפט בוחרים לפסוק ולהכריע על בסיס הצעות החוק ודוקטרינות שונות ולהחמיר עם מעסיקים פוגעניים.

התפטרות בגין התנכלות בעבודה, האם זכאים לפיצויים?

עובד שהחליט להתפטר ממקום עבודתו על רקע התעמרות בעבודה, רשאי לנקוט פעולות משפטיות, לרבות פניה לערכאות והגשת תביעת פיצויים כנגד המעסיק. כמו כן, התעמרות בעבודה מהווה הרעת תנאי עבודה. במקרה כזה העובד רשאי להתפטר ולדרוש פיצויי פיטורים כלומר, "להתפטר בדין מפוטר".

כדי להוכיח את ההתעמרות ולזכות בסעדים יש להביא ראיות לקיומה של ההתעמרות כמו מסרונים, הקלטות או מסמכים אחרים. יש לקחת בחשבון כי לא יהיו רבים העובדים שיסכימו להעיד כנגד המעסיק מחשש לעתידם הכלכלי.

דוגמאות למקרים שהגיעו לבית המשפט

25725-05-14 רובי קפר – עובדת נדרשה לשבת בחדר ריק, שיש בו חלון קטן שפונה לחדרו של המעסיק, בבטלה. העובדת הייתה צריכה לתת דין וחשבון למעסיק שלה על כל יציאה לשירותים. במשך ימים ארוכים המעיסק לא סיפק לה עבודה. בית המשפט קבע כי זוהי התעמרות ונפסק לטובתה של העובדת פיצוי גבוה על סך 30,000.

38335-03-14 מנחם נפתלי – מני נפתלי הגיש תביעה נגד משרד ראש הממשלה בטענה של התעמרות בעבודה. הוא הלין כי דרשו ממנו להחליף את בגדיו בתדירות גבוהה על מנת להיות סטרילי, נזיפות חוזרות בשל עניינים שוליים כמו החלפת פרחים באגרטל, השתלחויות והעלבות. כן טען כי שעות העבודה במעון היו רבות ובלתי סבירות וחרגו ממסגרת השעות שנקבעה בחוזה העבודה. משהתקבלה טענתו בדבר העסקה פוגענית, בית המשפט השית על המדינה לשאת בפיצוי בסך 80,000 ₪.