אחוז הגירושין במגזר החרדי

מדהים לראות זאת, אך דווקא בחברה המקדשת את הבית ואת התא המשפחתי, ישנה מגמה ברורה של עליה חדה באחוז הזוגות החרדים המתגרשים, כאשר נכון לשנת 2020, אחוז זה עומד על סך 6.6% מכלל הזוגות שנבדקו בטווח של 20 שנה בקרב ילידי 1973-1990 – כך לפי מחקר שערך אריאל פינקלשטיין ותנועת "נאמני תורה ועבודה".

יש לציין כי ערך השמרנות נותן את הטון לנישואים מהירים יותר ובגילאים צעירים יותר.

למעשה אנו למדים כי ככל שהחברה שמרנית יותר, כך יתחתנו בה מהר יותר לדוגמא החרדים יתחתנו צעירים יותר מהמגזר הדתי – לאומני ולבטח מהר יותר מהמגזר החילוני.

עם זאת בתוך הקהילה החרדית עצמה ישנם גם תתי-קבוצות: ליטאים וחסידים. בגלל שהחסידים נחשבים לשמרנים יותר, הם צפויים להתמסד מהר יותר מכולם.

חרדים מתגרשים יותר

כאמור, מאחר שערך השמרנות בקהילה החרדית הוא זה אשר קובע בעיקר כמה מהר הזוג יתחתן, מעניין לגלות כי ככל שבני הזוג יתחתנו מהר יותר,

כך גם גובר הסיכוי שהם יתגרשו בסופו של דבר וכאשר מדובר (לפי המחקר) על גילאים צעירים מאוד – 50% מהנשים החרדיות יתחתנו עד גיל  20 ו- 22 לגברים, לא קשה להבין מדוע – גם אם הם גדלו לתוך ערכים אלו.

הסטטיסטיקה מלמדת כי למעלה מ- 90% מהמשברים בזוגיות מתרחשים כבר בשנה הראשונה לנישואים ובצער, בטרם חולפות להן עוד 5-10 שנים, כלל לא נשקלת פניה לייעוץ וטיפול בבעיות ורוב רובם של הזוגות בוחרים להסתיר ולסבול במחשבה שמא מה יגידו.

במציאות עגומה זו, נשאלת השאלה מדוע לא מעמידים מראש עבור בני הזוג הצעירים וחסרי הניסיון מערכת תמיכה, מעקב ובמינימום מתן אוזן קשבת והם פשוט "נזרקים" אל עבר האתגרים הרבים הצפויים להם במערכת הזוגית.

אחוז הגירושין בישראל

קשה לאמוד את אחוז הגירושין האמיתי בישראל, אלא אם מתעלמים לחלוטין מכל הזוגות אשר לא מיסדו את יחסיהם מחוץ לרבנות בנישואים אזרחיים או לא מיסדו את יחסיהם כלל וחיים במסגרת של ידועים בציבור, לדוגמא ארגון "משפחה חדשה".

לא ניכנס כעת לחוקיות העניין אך יש לקחת זאת בחשבון.

אם נלך עפ"י הסטטיסטיקה של הזוגות שהתגרשו אשר כולם התחתנו כדת משה וישראל, היא עומדת על 1 מתוך 6 זוגות.

הסיבות לאחוז הגירושין הגבוה בישראל רבות ומגוונות והן כוללות בין היתר את השינוי באורחות חיי המשפחה, את העובדה שהאישה איננה אחראית בלעדית יותר על הבית והילדים כשם שהבעל איננו אחראי לבדו על פרנסת המשפחה – מכאן חילוקי הדעות הרבים,

הפשרות והוויתורים שכל צד נדרש לעשות על מנת לנסות "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה" ובמילים אחרות כאשר כל צד מעוניין להגשים עצמו גם במסגרת קריירה וגם במסגרת משפחה לא תמיד הזוגיות אכן מנצחת הכל…

ומה לגביי הציפיות השונות? בעוד שהחילוני הממוצע יעשה הכל על מנת למצוא את הפרטנרית התואמת את ציפיותיו, החרדי לומד "מבטן ולידה" לבטוח במוסד הנישואים עצמו ופחות באדם הספציפי עמו הוא יוצא למסע החיים המשותף.

הבדל מהותי עם אופציה ממשית להשלכות הרסניות ולא בכדי אחוז הגירושין במגזר החרדי לא פחות מאשר הכפיל עצמו בשנים האחרונות.

לסיכום

אחוז הגירושין במגזר החרדי גבוה ומטריד גם אם הוא עדיין נמוך מזו שבקבוצת החרדים או קבוצת החילונים. נראה כי גורם סיכון משמעותי בכל הקבוצות הללו הוא הגיל הכרונולוגי לנישואים ביחס לקבוצת הייחוס ממנה הם באים.

ככל שיש סטייה מגיל הנישואים הפופולרי, כך עולה הסיכון לגירושין.

לקריאה נוספת על אחוז הגירושין בישראל