מתי “צחוקים” ברשת עוברים את הגבול והופכים ללשון הרע?

כל התבטאות פומבית בעלת פוטנציאל לבזות או להשפיל אדם אחר, עלולה להיות לשון הרע. הדבר נכון גם לגבי התבטאויות באינטרנט. לא ניתן לומר כי מילה מסוימת או אמירה ספציפית, תהיה תמיד בגדר לשון הרע, שהרי הנסיבות של הפרסום, הן אלו שקובעות האם מדובר בלשון הרע, או אם לאו.

כאשר בתי המשפט, נדרשים להכריע בתביעות לשון הרע, המוגשות באמצעות עורך דין לשון הרע, הם בוחנים האם אדם סביר, היה נפגע מן הפרסום. השאלה האם התובע נפגע, רלוונטית יותר לעניין הנזק ופחות לעניין קביעת האחריות הנזיקית או הפלילית.

במקרים בהם, מתקשה הנפגע להוכיח את נזקיו מן הפרסום, יכול הוא לבקש בכתב התביעה, כי ייפסק לו פיצוי ללא הוכחת נזק, על פי סעיף 7 לחוק.

חוק לשון הרע אינו עומד לבדו וניתן למצוא התייחסות של פקודת הנזיקין לעוולת לשון הרע. אולם, השאלה, האם מדובר במקרה של לשון הרע אם או לאו, נבחנת על פי התנאים בחוק לשון הרע.

מהי לשון הרע? איך יודעים מהו הגבול?

במרבית המקרים, שיקול דעת בריא ושמירה על ערכי מוסר ותום לב, די בהם כדי למנוע הוצאת לשון הרע. הגבול שבין צחוק ברשת לבין פגיעה, אמור להיות ברור לכל אדם, אם יחשוב רגע לפני שיפרסם התבטאות כלשהי על אחר.

אדי סוברי מסביר כי הבדיקה היא פשוטה: כל שצריך המפרסם לעשות, הוא לשאול האם כל אדם סביר, בנסיבות אלו, היה נפגע מן הפרסום.

אם התשובה לשאלה זו היא בחיוב, הרי שעליו לוותר על הפרסום. המחוקק ובתי המשפט, אינם יכולים לערוך רשימה של אמירות פוגעניות, שהרי הפגיעה תלויה בנסיבות הפרסום.

על כן, נבחן הדבר בעיניים אובייקטיביות, במובן של פוטנציאל פגיעה. לעניין קביעת האחריות, בית המשפט אינו שואל האם התובע נפגע, אלא אם כל אדם אחר באותן הנסיבות, היה נפגע.

חוק לשון הרע – שתי הגנות למפרסם

ישנם מקרים בהם, אין הצדקה להטלת אחריות בגין לשון הרע על המפרסם. על כן, ניתן למצוא בחוק לשון הרע שתי הגנות וכן, רשימה של פרסומים מותרים, אשר לא יהוו עילה להגשת תביעה:

1. הגנת אמת הפרסום: מופיעה בסעיף 14 לחוק ומטרתה להגן על מפרסמים, אשר פרסמו דבר מה אמיתי, שהיה בו עניין ציבורי.
2. הגנת תום הלב: חוק לשון הרע, מונה 11 מקרים, אשר בהם, לא תוטל אחריות בגין לשון הרע ובתנאי שהמפרסם נהג בתום לב.
3. פרסומים מותרים: ישנם פרסומים מסוימים, אשר עלולים לפגוע, אך ניתנה להם הגנה מפני תביעה. למשל, פרסום של שופט או מבקר המדינה.

עורך דין לשון הרע – ייעוץ משפטי לפני הגשת תביעה

אדם אשר נפגע מפרסום לשון הרע, זכאי, על פי חוק לשון הרע, לפיצוי כספי. מטרת הפיצוי הנזיקי, כפי שבאה לידי ביטוי גם בתביעות המוגשות מכוח פקודת הנזיקין, היא להחזיר את המצב לקדמותו.

למותר לציין כי לעיתים, לא ניתן לתקן באופן מלא, את הנזק לשמו הטוב של אדם, אך זוהי השאיפה במתן פיצוי נזיקי.

קבלת הפיצוי בגין לשון הרע, דורשת בדרך כלל, הגשת תביעה ולשם כך, יש לפנות למשרד של עורך דין לשון הרע.

יש לוודא כי עורך דין לשון הרע, הוא מומחה לתחום זה ובעל ניסיון בהגשת תביעות. כמו כן, כדאי לשאול אודות הצלחותיו בתביעות קודמות.

לסיכום, במסגרת פגישת הייעוץ הראשונה, ישמע עורך הדין מן הנפגע, אודות המקרה ועורך הדין, יחווה דעתו, האם הפרסום הוא בגדר לשון הרע, או אם לאו.

אם תוגש תביעה, תוגש זו מכוחו של חוק לשון הרע, על בסיס העקרונות הנזיקיים הקבועים במסגרת פקודת הנזיקין. הגבול בין צחוק ברשת לבין לשון הרע, נמצא בהיגיון הבריא של כל אדם ואדם.

בתי המשפט בוחנים את פוטנציאל הפגיעה של ההתבטאות, על פי נסיבות הפרסום ואין רשימת התבטאויות קבועה, אשר תהווה לשון הרע.