האם אפשר לפסול שופט בבית משפט לענייני משפחה [מדריך משפטי]

תביעת גירושין היא תביעה רגישה במיוחד, בשל כך פעמים רבות צד להליך עלול להרגיש שהשופט שדן בעניינו פועל באופן לא שוויוני ואף מעדיף טענותיו של הצד הנגדי,

דבר שיוביל לרצונו להביא לפסילת השופט. כלל אצבע, הוא כי שופט ינהג באופן אובייקטיבי, ישפוט לפי דין ולא ייתן חשיבות לרצונותיו או דעותיו האישיות.

ובכל זאת, האם אפשר להביא לפסילתו של שופט בענייני משפחה על ידי תחושה סובייקטיבית בלבד?

מהי פסלות שופט?

פסלות שופט היא מצב בו שופט פסול מלשפוט בעניין מסוים, בשל החשש כי משפטו לא יהיה משפט צדק. בחוק בתי המשפט מעוגנת הזכות להגיש בקשה לפסילת שופט ככל שעולות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים.

העילות לפסלות שופט לענייני משפחה

• משוא פנים
• דעה קדומה של שופט
• ניגוד עניינים

בקשה לפסילת שופט

את הבקשה לפסילת שופט מלדון בעניין מסוים, יש להגיש בהקדם האפשרי בפני אותו שופט. ככל שהשופט הביע דעתו על סיכויי הצלחת התביעה או ככל שדבריו נאמרו תוך כוונה להחלטה מסוימת, יש לבקש פסילתו בעל פה באותה עת.

אם השופט החליט לפסול עצמו מלדון בעניין יועבר העניין לשופט אחר, אולם ככל שהשופט החליט שלא לפסול עצמו, הוא יחליט אם להמשיך בדיונים או להמתין לערעור המבקש בבקשת הפסלות.

מהו משוא פנים?

כשמופנית טענה של משוא פנים כלפי שופט, עולה חשש ממשי כי השופט מעדיף צד אחד על פני הצד השני טרם הדיונים ובחינת העדויות.

בהלכת בית המשפט הישראלי נקבע כי לא ניתן להסתפק בחשש סביר למשוא פנים אלא בחשש ממשי לכך שהשופט קבע דעתו מראש. (בב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל)

כלומר, קיומו של משוא פנים המצדיק פסילת שופט לענייני משפחה, לא ייבחן על פי תחושה סובייקטיבית של המבקש אלא על פי מבחן אובייקטיבי של הנסיבות, בשל כך, קיים קושי לעמוד במבחן האובייקטיביות ובמרבית המקרים, טענת הפסלות תידחה.

דעה קדומה של שופט

בפסיקה נקבע, כי לא מספיק שלשופט תהיה דעה מסוימת בעניין אלא על המבקש להוכיח, כי דעה זו היא דעה קדומה.

לשופט, כמו לכל אדם אחר, יש מחשבות אישיות וזכות לגבש דעה מסוימת על אותה סיטואציה, לכן, רק אם המבקש הוכיח כי השופט גיבש דעתו טרם שמיעת ההוכחות ומהלך הדיונים ואין כל סיכוי לשנות אותה, רק אז עשויה להתקיים עילת הדעה הקדומה.

לאור כך, רק במקרים קיצוניים אשר פוגעים בזכותו של בעל הדין להליך הוגן תקום עילה לפסילת השופט בשל עילה זו.

מהו ניגוד עניינים?

ניגוד עניינים יכול להתקיים במספר מקרים –

• לשופט קרבה משפחתית עם אחד מהצדדים למשפט או עם אחד מעורכי הדין
• לשופט קיים עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין בכך.
• טרם מינויו לשופט היה השופט מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כמגשר, כעד או בכל דרך אחרת.

יש להבדיל בין מצב בו השופט לא העלה את ניגוד העניינים בפני הצדדים לבין מצב בו בתחילת הדיון, השופט העלה את עניין ניגוד העניינים בפני לצדדים והקפיד על שקיפות ומסירת המידע. במקרה בו השופט נהג בשקיפות ובהעדר מידע נוסף המצביע על חשש מהותי למשוא פנים, הרי שלא מתקיים ניגוד עניינים בפועל ואין מניעה שהשופט ידון באותו הליך.

מתי ידון השופט בטענת הפסלות?

שופט שהועלתה בפניו טענה כי הוא פסול מלשבת בדין ידון בטענה לפני כל טענה אחרת ולא ימשיך את הדיון עד להחלטתו בטענת הפסלות. החלטתו צריכה להיות מנומקת וניתנת לערעור בפני בית המשפט העליון.

לסיכום, פסלות שופט תתאפשר רק במקרי קיצון בהם ניתן להוכיח באופן חד משמעי כי קיים חשש ממשי ורציני כי משפטו של השופט עלול להיות משפט לא הוגן ואף כי אחת העילות המוזכרות לעיל מתקיימת. לרוב לא מומלץ להגיש בקשת פסלות שופט, לכן טרם הגשת הבקשה, בחן היטב טענתך ואף התייעץ עם עורך דין העוסק בתחום המשפחה.