כיצד מתבצע פינוי דייר מדירת עמידר?

פינוי דייר מדירת עמידר טומן בחובו לעיתים דילמות ערכיות. עם זאת, כיצד ומתי יתבצע פינוי דייר מדירה בדיור ציבורי?

הדיור הציבורי בישראל רקע

בראשית שנותיה של מדינת ישראל, ובעיקר בשל הרצון לאכלס את העולים החדשים במדינה הצעירה, הונהגה מדיניות של בניית דירות לדיור ציבורי.

במסגרת מדיניות זו, נבנו בעשור הראשון למדינה כ-200,000 דירות בדיור ציבורי, כאשר מרבית הבניה התבצעה בפריפריה, מתוך רצון לפזר את אוכלוסיית העולים החדשים בכל רחבי הארץ.

אולם, החל משנות ה-60 חלה ירידה דרמטית בהיקף הבניה למטרת דיור ציבורי. כיום ובהשוואה להיקף הבניה בשוק הפרטי, שיעור בניית דירות בדיור ציבורי עומד על אחוזים בודדים בלבד וכי המלאי של דירות כאלו מצומצם ביותר.

הזכאות לדיור ציבורי נקבעת על פי קריטריונים של משרד הבינוי והשיכון, כאשר תנאי הסף לזכאות, הוא כל מי שחסר דירה ובנוסף גם משתייך לאחת מהאוכלוסיות הבאות:

1. זוגות נשואים או משפחה חד הורית, עם 3 ילדים לפחות.
2. אנשים שמרותקים לכיסא גלגלים.
3. מקבלי קצבת נכות כללית או קצבת נכות לנפגעי עבודה.
4. עולים  חדשים.
5. קשישים בני הגיל השלישי המתקיימים מקצבת קיום.

כלומר, מטרת הדיור הציבורי היא להציע פתרון לאוכלוסיות שאין ביכולתן לשכור דירה בשוק הפרטי בעיקר בשל סיבות כלכליות או תפקודיות.

את שוק הדיור הציבורי מתפעלות חברות משכנות, דוגמת חברת עמידר או חברת עמיגור, אשר אמונות בין היתר על גביית שכר דירה מדיירי הדיור הציבורי.

כמו כן, זכות המגורים בדיור ציבורי אינה עוברת בירושה, אולם במקרים מסוימים החוק מכיר בזכאותו של "דייר ממשיך" כמו קרוב משפחה מדרגה ראשונה, מקום בו נמצא כי הוא עומד בקריטריונים לדיור ציבורי כאמור.

סיבות לפינוי דייר מדיור ציבורי

בית המשפט העליון כבר קבע כי הזכות לקורת גג היא חלק מהזכויות המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

עם זאת, דייר בדיור ציבורי יהיה זכאי להמשיך ולהתגורר בדירה, בלבד שהוא מקיים את חובתו הבסיסית כגון עמידה בתשלומי שכר הדירה.

כמו כן, במקרה בו הדייר נפטר או עבר למוסד סיעודי, ונוכח הקריטריונים המחמירים לזכאות לקבלת מעמד של דייר ממשיך כאמור, נוצר לעיתים מצב בו בני משפחה מדרגה ראשונה של הדייר ייחשבו לפולשים ויידרשו בפינוי הדירה.

עמדת משרד השיכון והבינוי היא כי על החברות המשכנות לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותן לצורך גביית החובות וסילוק הפולשים. ולרבות ביצוע הליכים משפטיים לפינוי הדייר ובני משפחתו.

הליך פינוי דייר מדירה בדיור ציבורי

טרם פתיחה בהליך משפטי לפינוי דייר מדיור ציבורי, על החברות המשכנות לפעול למיצוי ההליכים מול הדייר.

לכן ברוב המקרים תבוצע תחילה פניה טלפונית מקדימה להסדרת החוב. לאחר מכן יהיה ניתן לפעול למימוש ערבויות וביטחונות. ולבסוף, משלוח התראה בכתב על כוונה בפתיחה של הליכים משפטיים הכוללים את פינוי הדירה.

להליך משפטי של פינוי דייר מדיור ציבורי מתלוות דילמות ערכיות, שכן בחלק מהמקרים מדובר במשפחות ברוכות ילדים, קשישים או נכים המשוועים לקורת גג.

בנוסף, כל הצעה להסדר או למחיקת חלק מהחוב, יהיה אך ורק באישור של משרד השיכון והבינוי. לחברות המשכנות אין סמכות להגיע להסדר פשרה מול הדייר ובתוך כך אין בסמכותן לוותר על חלק חובות שכר הדירה שצבר הדייר.

פינוי הדייר בפועל יתבצע באמצעות רשויות האכיפה והגביה – הוצאה לפועל, וזאת רק לאחר קבלת פסק דין המורה על כך. ככל שבפינוי הדירה מעורבים ילדים אזי להליך הפינוי יתלווה גם עובד סוציאלי מטעם רשויות הרווחה.

אולם, לרוב מדובר בהליך הרתעתי המשמש כמוצא אחרון. לראיה לכך, נכון לשנת 2014 חברת עמידר ביצעה באמצעות הוצאה לפועל רק 11 פינויים מדירות הדיור הציבורי.

לסיכום, פינוי דייר מדירה בדיור ציבורי טומן בחובו דילמות ערכיות – לא מדובר כאן בפינוי שוכר מן המניין – לרוב מדובר בדיירים המשתייכים לאוכלוסיות חלשות! הזכות לקורת הגג היא זכות יסוד בדין הישראלי ועל כן ברוב המקרים הליך פינוי דייר מדיור ציבורי הוא כלי הרתעתי שישמש כמוצא אחרון.