Lawyersinfo_MainPic מרכז מידע משפטי
Lawyersinfo_MainPic מרכז מידע משפטי
פנייה לייעוץ אישי



    רשלנות רפואית – פסק-דין חשוב

    רשלנות רפואית, לצערנו, הינה תופעה נפוצה בעולם כולו בכלל, ובישראל בפרט. במאמר זה נסקור פסק-דין חשוב העוסק ברשלנות רפואית של אבחון שגוי של מחלה, שהוביל לנזקים בריאותיים כבדים למטופל – תא (ב"ש) 22/92 איתן ונורה הדר נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית.

    רשלנות רפואית – פסק-דין חשוב

    תוכן עניינים

    עובדות המקרה

    בשנת 1964 פנה מר איתן הדר לרופא לאור התפרצויות של מחלת המעי הגס בגופו. הרופא אבחן נכונה את מחלתו וסיפק לו תרופה אשר דיכאה את המחלה במשך מספר שנים.

    בשנת 1980, לאחר שסבל במשך תקופה ארוכה מסימפטומים שונים, אובחן מר הדר אבחנה מוטעית בנוגע למלחה ממנה סבל ועקב כך ניתנו לו סטרואידים במינון גבוה.

    בשנת 1987 אובחנה מחלת עור ממנה סבל והטיפול בסטרואידים נמשך. לאחר שהתלונן על כאבי גב, נקבע לו מועד מאוחר לבדיקת C.T.. דא עקא, 10 ימים לפני הבדיקה התמוטטה חוליה בגבו והוא נשאר נכה בשיעור של 100%. עקב כך, סובל מר הדר משיתוק בחצי גופו וממחלת סכרת.

    רק במאי 09' אובחנה מחלתו האמתית של מר הדר, סופקה לו התרופה המתאימה ומצבו הבריאותי השתפר.

    מדובר באותה מחלה ממנה סבל בשנות ה- 60 ובאותה תרופה שסופקה לו אז.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      שאלת הרשלנות הרפואית

      על-מנת לבחון האם הייתה רשלנות רפואית מצד קופת חולים כלפי מר הדר, פתח השופט אליעזר ריבלין את הכרעת הדין בקביעה, כי אין מחלוקת על כך שחלה על קופת חולים חובת זהירות כלפי מר הדר אשר טופל בידי רופאיה, בבתי החולים שלה ובמרפאותיה.

      בשלב הבא עבר השופט ריבלין לבחון האם הופרה חובת הזהירות בכל שלב בטיפול שניתן, או שלא ניתן, למר הדר:

      1. האשפוז הראשון- השופט קבע כדלהלן: מכיוון שבמקרה זה קם ספק בנוגע למחלה ממנה סבל מר הדר, ראוי היה כי הרופאים יבקשו לעיין בתיקו הרפואי, אשר רשומה בו המחלה ממנה סבל בשנות ה- 60.

        זאת ועוד, חרף החשד בדבר קיומה של מחלה בדרכי העיכול של מר הדר, לא בוצעה לו בדיקת ביופסיה, אשר אין חולק כי הייתה ראויה להתבצע במקרה כזה, וכי אילו הייתה מבוצעת ניתן היה לאבחן את המחלה האמתית.

      2. האשפוז השני- גם במקרה זה לא ביקשו הרופאים לעיין בתיקו הרפואי של מר הדר, על אף שהביעו חוסר ביטחון באבחנתם. השופט קבע, כי האבחון השגוי של המחלה באשפוז זה נבע כתוצאה מרשלנות רפואית, שכן המחלה אובחנה על-ידי מחצית מהסימנים הנדרשים בלבד כתנאי לאבחנתה.
      3. רופא המשפחה- השופט קבע, כי החלטתו של רופא המשפחה, כרופא כללי ולא מומחה, שלא להפנות את מר הדר לבדיקות מעקב לאיתור קיומן של תופעות לוואי צפויות עקב השימוש בסטרואידים, נגועה ברשלנות רפואית רבתי.
      4. האשפוז השלישי– במקרה זה שללו הרופאים את קיומה של מחלת מעיים לאור הבדיקות שנערכו למר הדר שבע שנים קודם לכן.

        לאור הסימפטומים שהעלו את החשד לקיומה של מחלת מעיים והשנים הרבות שחלפו מאז נבדק מר הדר, קבע השופט כי הדבר מהווה רשלנות רפואית. עוד קבע, כי מחלת העור לכשעצמה חייבה בדיקה חוזרת של מר הדר שמא הוא חולה במחלת המעיים.

      5. קביעת המועד המאוחר של בדיקת ה -.T.C- השופט אמנם סבר, כי היה על הרופאים לעשות מאמץ לקבוע למר הדר בדיקה למועד מוקדם ככל האפשר לאור מצבו הבריאותי, אולם לא באו לפניו ראיות שהקדמת הבדיקה הייתה עשויה למנוע את הנזק שאירע לו.

      שאלת הקשר הסיבתי

      השופט הצביע על העובדה שמתן התרופה המתאימה למחלתו של מר הדר הביאה לשיפור ניכר במצבו, וכן על העובדה שבמקרים שלא די בתרופה זו ניתן לטפל במחלה באופן כירורגי.

      כמו כן, על-פי עדויות מומחים של שני הצדדים, עלה כי טיפולים אלו היו מונעים את הטיפול בסטרואידים במינון גבוה, וכי התמוטטות החוליה בגבו של מר הדר ומחלת הסכרת שהתפרצה בגופו הינן פועל יוצא של השימוש בסטרואידים.

      לאור כל האמור לעיל, הכריע השופט ריבלין כי הייתה רשלנות רפואית מצד הרופאים.

      *המידע המשפטי המופיע באתר Lawyersinfo לא מחליף ייעוץ אישי אצל עורך דין, אין לראות בו כדי המלצה משפטית או חוות דעת. העושה שימוש באמור באתר, עושה זאת על דעת עצמו.

      לייעוץ ראשוני חייג 077-9974772 (זמינות 24 שעות)
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף