סיפור מכונן אשר חקוק עמוק בספרי ההיסטוריה של העם היהודי עומד למבחן. האם יכולים ישראלים בעת הזו לנפץ מיתוסים וסיפורים שעליהם גדלו דורות שלמים של ילדים, או שמא יש לשמור על ההיסטוריה כמו שהיא על מנת למנוע קונפליקטים מורכבים.
סיפור המעשה
המיתוס: בבג"צ סנש נגד רשות השידור ביקש גיורא סנש אחיה של חנה סנש להוציא צו מניעה כנגד שידור סרט דוקומנטרי.
בסרט נשבר המיתוס של חנה סנש כאישה אמיצה כאשר קסטנר אחד מהדמויות הראשיות בסרט מטיח באמה של חנה סנש דברים חריפים על כך שבטרם נרצחה חנה סנש בידי שוביה היא הסגירה את כל חבריה.
כאמור הסרט מעמיד לדיון את דמותה של סנש כגיבורה ומטיל ספק בתדמית המיתית שנוצרה לה עם השנים.
ההחלטה: חבר השופטים בראשות הנשיא לשעבר אהרון ברק שהיה בדעת רוב הגיע להחלטה בתום דיון של חמש שנים ויום לפני הקרנת הסרט שאכן יש להתיר הקרנתו.
החלטת הנשיא ברק (דעת רוב):
- האיזון הנכון על פי הנשיא ברק – הנשיא ברק הגיע להחלטה על הקרנת הסרט לאחר שקבע שהאיזון שצריך לעשות אינו עומד בין הזכות לחופש הביטוי שאמורה לעמוד לצידו של יוצר הסרט התובע תביעת לשון הרע,לבין הזכות לשם טוב שחוק איסור לשון הרע נגזר ממנה ועומד לזכותה של חנה סנש, אלא האיזון בין חופש הביטוי לבין האינטרס הציבורי הוא האיזון הנכון.
כלומר הנשיא ברק מסמן את הזכות לשם טוב ואת השימוש בלשון הרע כלא רלוונטים.
- ובכל זאת – אף על פי כן בוחר השופט ברק לעשות איזון בין הזכות לשם טוב לבין חופש הביטוי וקובע שהאיזון הוא אופקי, כלומר שתי הזכויות הן בעלות מעמד שווה.עוד מוסיף הנשיא ברק וטוען שהשופט בין שני הערכים הוא חוק איסור לשון הרע, ומכיוון שהתובעים לא עשו שימוש בחוק איסור לשון הרע (אי שימוש שמתברר כטעות) אין צורך לקיים את האיזון, שהרי איך אפשר לקיים משחק כדורגל תקין ללא שופט ראוי שישפוט בין הצדדים.
מה גם שהנשיא ברק טוען שמכיוון שמדובר במשפט שנערך במישור הציבורי ולא האזרחי אין טעם לעסוק בחוק איסור לשון הרע.
החלטת השופט חשין (דעת מיעוט)
- לשון הרע במרכז התמונה – בניגוד לדעתו של הנשיא ברק השופט חשין שהיה בדעת מיעוט כן שם את הזכות לשם טוב ואת עניין לשון הרע במרכז החלטתו. השופט חשין קובע שאדם קונה את כבודו שהיא זכות ראשונית במעלה משני מקורות שונים.האחד מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו והשני מחוק לשון הרע. השופט חשין קובע שמה שאומר קסטנר לאמה של חנה סנש הוא לשון הרע ולכן יש לבטל את הקרנת הסרט הדוקומנטרי.
עוד מוסיף השופט חשין וסותר את ברק באומרו שאם קמה לתובעים עילה מכוח חוק איסור לשון הרע אין זה אומר שהם אינם יכולים לדרוש קבלת סעד אפילו שמדובר במשפט ציבורי.
כלומר בקביעה זו מעמיד השופט חשין לעורכי הדין של סנש עילה לתביעה היה וירצו לגשת לתביעה אזרחית, קרי תביעת לשון הרע.
- האיזון הנכון על פי השופט חשין – על מנת להגיע להחלטה, מסביר עוה"ד איתי בוזגלו כי השופט חשין עושה איזון בין כבוד האדם שממנו נגזרת הזכות לשם טוב, שממנה נגזר חוק איסור לשון הרע, לבין חופש הביטוי.השופט חשין מגיע למסקנה שחופש הביטוי כמו גם הזכות לשם טוב שתיהן נגזרות מחוק יסוד כבוד האדם ולכן הזכויות הן שוות ולא ניתן להכריע על פי המעמד ההיררכי שלהן.
השופט חשין פותר את הדילמה על ידי כך שהוא קובע שהעוצמה לזכותה של חנה סנש לשם טוב היא עוצמה שאין למעלה ממנה והיא למעלה מהחיים עצמם.
השופט חשין קובע באמצעות העצמה מילולית שקמה החובה להשיב לחנה סנש את כבודה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר