חוק הנוטריון הזמני – תחילתו של מוסד הנוטריון בישראל

מוסד הנוטריון הוא מוסד עתיק יומין אך תחילתו של מוסד זה בישראל הוא בתקופה העות'מאנית. חוק הנוטריון הזמני, הוא הביטוי החקיקתי הראשון למוסד הנוטריון בישראל.

חוק הנוטריון הזמני, בדומה לחוק הנוטריונים התקף כיום, הציב דרישות אשר רק העומד בהן, יכול היה לכהן כנוטריון.

אולם, בתקופה העות'מאנית, נוטריון עסק אך בעבודה הנוטריונית, זאת בניגוד לימינו, בהם נוטריון הוא בראש ובראשונה, עורך דין.

חוק הנוטריונים, המסדיר את עבודתו של נוטריון כיום, מכיל 56 סעיפים אך חוק הנוטריון הזמני, בהיותו דבר החקיקה הראשון לענייני נוטריון, היה רחב מאוד וכלל 110 סעיפים.

בימינו, קיימות גם תקנות הנוטריונים אשר מהוות תוספת לחוק הנוטריונים בכל הנוגע אל עבודת נוטריון.

מיהו נוטריון? נוטריון הוא מעין רשות, המעניקה שירות ציבוריים, הקרויים שירותים נוטריונים. סמכויותיו של נוטריון קבועות בחוק הנוטריונים ואילו הוראות בדבר אופן הביצוע של הסמכויות הנוטריוניות, ניתן למצוא בתקנות הנוטריונים.

מהם ההבדלים בין חוק הנוטריון הזמני לבין חוק הנוטריונים ומהן סמכויותיו של נוטריון בימינו?

חוק הנוטריון הזמני – השוואה אל חוק הנוטריונים

דבר החקיקה הראשון בענייני נוטריון בישראל, היה חוק הנוטריון הזמני. חוק זה היה רחב ביותר וכלל 110 סעיפים. ישנם קווי דמיון בין חוק הנוטריון הזמני ובין חוק הנוטריונים התקף כיום אך ישנם גם לא מעט הבדלים.
להלן המאפיינים המשותפים לשני דברי החקיקה:

1. דרישות לכהונה: מעמדו של נוטריון כבר בתחילת הדרך היה מעמד מכובד ביותר ועל כן, קבע חוק הנוטריון הזמני, בדומה לחוק הנוטריונים, דרישות בהן יש לעמוד, על מנת לכהן כנוטריון.
2. בעל עבר נקי: שני החוקים העניקו חשיבות לכך כי נוטריון יהיה בעל עבר נקי ועל כן, ישנה דרישה בשני החוקים כי נוטריון לא יהיה בעל עבר התנהגותי לא ראוי.
3. ועדה: בשני החוקים קיימת ועדה אשר מכריעה בדבר הענקת רישיון נוטריון.
4. ידע משפטי: חוק הנוטריון הזמני לא קבע כי נוטריון הוא עורך דין, זאת בניגוד לחוק הנוטריונים. אולם, גם חוק הנוטריון הזמני, הבין את חשיבותו של הידע המשפטי לביצוע העבודה הנוטריונית והעניק עדיפות למועמדים אשר להם ידע משפטי.

מהם ההבדלים המרכזיים בין שני החוקים?

1. מקצועו של נוטריון: חוק הנוטריונים קובע כי נוטריון יהיה עורך דין בעל וותק של עשר שנות פעילות. לעומת זאת, על פי חוק הנוטריון הזמני, נוטריון לא היה חייב כלל להיות עורך דין.

   על פי חוק הנוטריון הזמני, נוטריון עסק אך ורק בעבודה הנוטריונית, בעוד כיום, נוטריון הוא ראשית לכל, עורך דין.

2. תכונות נדרשות: חוק הנוטריון הזמני קבע בין השאר כי נוטריון שירת בצבא וכי עליו לדעת את השפה התורכית. כמובן כי דרישות אלו אינן קיימות בחוק הנוטריונים.
3. הוכחת בקיאות: על פי החוק העות'מאני, על המבקש להיות נוטריון, להוכיח את בקיאותו בנושאים מסוימים. חוק הנוטריונים אינו דורש הוכחת בקיאות, אף לא במקרים בהם נדרשת ידיעה של שפות, היכן שמתרגם נוטריון מסמך משפטי או מאשר את נכונותו.

סמכויותיו של נוטריון

חוק הנוטריונים הוא דבר החקיקה התקף כיום באשר לעבודת נוטריון. סעיף 7 לחוק זה, קובע מהן סמכויותיו של נוטריון ואילו הן המרכזיות שבהן:

1. אימות חתימה: נוטריון רשאי לאמת חתימתו של אדם על גבי מסמך.
2. אישור נכונות תרגום: נוטריון מוסמך לתרגם מסמכים משפטיים, כמו גם לאשר נכונותו של תרגום אשר בוצע על ידי אחר.
3. אישור תצהיר והצהרות: אישור על הצהרת מתורגמן, היא אחת מסמכויותיו של נוטריון.
4. אישור חיים: סעיף 7(6) לחוק מסמיך נוטריון להעניק אישור כי פלוני עודנו בחיים.
5. אישור צוואה: נוטריון מוסמך לאשר צוואה בשל היותו רשות.

בקיאות בשפות

חוק הנוטריון הזמני קבע כי כל נוטריון לשלוט בשפה התורכית כאשר ניתנה בחוק עדיפות לבעלי ידע בשפות זרות.

חוק הנוטריונים איננו מעניק כל עדיפות במתן רישיון נוטריון, לבעלי ידע בשפות זרות ועובדה זו מעוררת סקרנות, לאור העובדה כי אחת מסמכויותיו הבולטות של נוטריון כיום, היא תרגום נוטריוני.

ההבדל בין שני החוקים בעניין זה נעוץ, בראש ובראשונה, בעובדה כי מספרם של הנוטריונים בתקופה העות'מאנית היה קטן מאוד ועל כן, ניתנה עדיפות למי שידע שפות אחרות.

לעומת זאת, מספרם של הנוטריונים כיום, הוא רב ולכן, הבין המחוקק כי אין צורך להציב דרישה מיוחדת לבקיאות בשפות, שהרי רובם של הנוטריונים, בקיאים בשפות זרות.

חשוב לציין כי למרות היותו של התרגום הנוטריוני, סמכות מרכזית של נוטריון, ישנן סמכויות רבות אחרות, כפי שפורט לעיל ועל כן, נוטריון שאיננו בקיא בשפות זרות, לא מוכרח להעניק שירות זה, אלא ישנם שירותים נוטריונים רבים אחרים.

לסיכום, חוק הנוטריון הזמני סימן את תחילתו של מוסד הנוטריון בישראל. בראשית הדרך, נוטריון לא היה חייב להיות עורך דין, אלא היו דרישות אחרות בחוק הנוטריון הזמני, בהן היה צריך לעמוד בכדי לכהן כנוטריון.

אולם, חשיבותו של הידע המשפטי לא חמקה מן המחוקק העות'מאני ונקבעה בחוק, עדיפות למסיימי לימודי משפטים.