הטרדה מאיימת עלולה לבוא לידי ביטוי בדרכים מגוונות ושונות כגון מעקב אחרי אדם לביתו או למקום עבודתו, שליחת הודעות מאיימות באופן בלתי פוסק, "העברת מסרים" דרך פגיעה ברכוש או באנשים ועוד.
הטרדות מסוג זה עשויות להתרחש גם במסגרות שונות כגון במקום העבודה, בלימודים ואף בתוך המשפחה.
אם האחד התיאורים לעיל מוכר לכם, דעו כי אתם לא לבד, ויש דרך להתמודד עם העניין. מעבר לפנייה למשטרה ונקיטה בצעדים אחרים, אחת האפשרויות העומדות בפניכם היא הגשת בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת.
המאמר שלפניכם, עשוי לסייע לכם להבין טוב יותר באילו מקרים צו כזה מתאים, מי רשאי להגיש אותו וכיצד ניתן לעשות כן.
מהי הטרדה מאיימת?
חוק מניעת הטרדה מאיימת מגדיר בסעיף 2 לחוק מהי הטרדה מאיימת וקובע כי הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות בהן עולה חשש סביר שהמאיים עלול לחזור שוב ולהטריד או לאיים שנית.
סעיף 2(ב) לחוק מונה 4 מקרים בהם המעשה יוגדר כהטרדה מאיימת:
- בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או כל פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת – סעיף זה מפרט בפשטות מהו "סטוקינג".
במקרה שבו אדם עוקב אחרי אדם אחר, ממתין לו, צופה בפעולותיו, מצלם אותו וכו', הדבר נחשב כהטרדה מאיימת.
- בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו – כאשר המאיים מאיים בהתאבדות או בפגיעה באדם אחר.
- יצירת קשר עם המאוים – יצירת קשר עם המאוים עשויה להתבצע בכל דרך שהיא כיון בעל פה, בכתב, ובכל ערוץ תקשורת אחר.
- פגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה של המאוים – כל פגיעה ברכוש שנועדה "להעביר מסר", במוניטין ובשם הטוב של המאוים, או בחופש התנועה שלו, תיחשב הטרדה מאיימת.
חשוב לדעת, מבהיר עו"ד כפיר דיין דובב, כי לא מדובר ברשימה סגורה ופנייה בכל דרך אחרת עשויה להיחשב הטרדה מאיימת גם היא.
מי רשאי להגיש בקשה לקבלת צו ומתי?
הרשאים להגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת הם הנפגעים עצמם או שלוחים שלהם (קרי – אדם מטעמו של הנפגע כגון קרוב משפחה, חבר וכדומה).
בנוסף אליהם, במקרים בהם מדובר בעניין שמטופל על ידי הרשויות, גם תובע משטרתי, עובד סוציאלי או היועמ"ש רשאים להגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת.
ניתן להגיש בקשה לקבלת צו בכל אותם מקרים בהם אדם מטריד או מאיים בהתאם להגדרה שפורטה לעיל, וכאשר פעולותיו של המאיים מצביעות על החשש שאותו אדם יפגע או יחזור להטריד את הנפגע.
כיצד ניתן להגיש את הבקשה לקבלת צו מניעת הטרדה מאיימת?
ניתן להגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת באמצעות טופס בצירוף תצהיר של מגיש הבקשה.
על הבקשה לכלול פרטים מלאים של האדם נגדו מבוקש הצו, ומסמכים התומכים בבקשה (כגון הודעות שנשלחו, תלונות שהוגשו במשטרה, מסמכים רפואיים, הקלטות, או כל הוכחה אחרת).
בעקבות הבקשה יתקיים דיון בבית משפט בנוכחותו של המבקש בלבד, במסגרתו תינתן החלטה האם להעניק צו זמני או לא.
בית המשפט רשאי לקבוע את מגבלות הצו ואת האיסורים על המטריד כגון איסור ליצור קשר עם הנפגע, איסור להתקרב לביתם או למקום עבודתם, איסור להחזיק נשק ועוד.
לכמה זמן תקף צו למניעת הטרדה מאיימת?
צו למניעת הטרדה מאיימת תקף לשישה חודשים לכל היותר, ובמידה שבית המשפט קבע צו לתקופת זמן קצרה יותר המבקש רשאי להגיש בקשה להארכת הצו.
בנסיבות מסוימות ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט, ניתן להאריך את הצו לשנה ובמקרים חריגים עד שנתיים.
באילו מקרים בית המשפט עשוי לבטל את הצו שניתן?
בית המשפט רשאי לשנות את הגבלות הצו שניתן או לבטל אותו כאשר ישנו שינוי בנסיבות המקרה או במצב הצדדים או כאשר ישנה הסכמה בין הנפגע לפוגע.
שינוי בנסיבות יכול להתרחש כאשר החשש לפגיעה במבקש הבקשה פחתה משמעותית בעקבות שינויים כאלה ואחרים. לדוגמא, כאשר הנפגע עבר להתגורר במקום מרוחק.
לסיכום, צו למניעת הטרדה מאיימת מהווה דרך טובה להתמודד עם אדם שמטריד אתכם באופן קבוע, ולהטיל עליו מגבלות בהתאם לנסיבות העניין.
במידה שאינכם בטוחים האם המקרה שלכם עונה על התנאים או שאינכם בטוחים כיצד יש להגיש את הצו, מומלץ לפנות לעורך דין על מנת שיסביר לכם מהן האפשרויות העומדות בפניכם.