מצבים מסוימים מותירים אחריהם הפרעה טראומטית המובילים להפרעת דחק פוסט טראומתיים, מצבים אלה יכולים לכלול תאונת דרכים, תקרית אלימה, אירוע טרור, פגיעה מינית וכדומה.
כשאירוע טראומתי שכזה מתרחש במקום העבודה, עומדות לזכות הנפגעים זכויות המאפשרות להכיר בפוסט טראומה כתאונת עבודה ולקבל דמי פגיעה וקצבת נכות בהתאם.
אז מתי פוסט טראומה תוכר כתאונת עבודה? בואו לגלות.
תביעת פוסט טראומה כתאונת עבודה
מהו ייחשב לאירוע טראומתי שעולה כדי פוסט טראומה?
כל אירוע שגרם לתחושת חרדה עבור אותו אדם, התמודדות עם מצב שכזה עלולה להזיק באופן משמעותי על חיי היום יום וליצור קושי ממשי לתפקד בתחומים שונים.
בשנים האחרונות, מסביר עו"ד תומר בכר כי המודעות לפוסט טראומה עלתה ואנשים החלו להכיר בקשייהם הנפשיים והפיזיים איתם הם מתמודדים ולדרוש זכויותיהם ופיצוייהם עבור כך.
מתי האירוע יוכר כתאונת עבודה?
הכשת תביעת פיצויים מתאונת עבודה תתאפשר ככל שהמקרה אירע –
- במהלך שעות העבודה.
- עקב עבודתו אצל מעסיקו או מטעמו.
- בדרך למקום העבודה או ממנו או לחילופין בהפסקת הצהריים.
ככל שהמקרה עונה על הגדרה זו המצויה בחור, עולה הזכאות לזכויות תאונת עבודה אותן ניתן לדרוש ולקבל.
ההליכים המשפטיים בתאונת עבודה כתוצאה מפוסט טראומה
מלבד תביעה לביטוח לאומי, נפגעי תאונות עבודה שסובלים מפוסט טראומה רשאים לתבוע פיצויים מגורמים נוספים –
- תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק – ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק לבית המשפט.
התנאי לכך הוא כי ניתן להוכיח שהתרשלותו היא זו שגרמה לתאונת העבודה, כלומר מעשה ישיר של המעסיק גרם לעובד הפרעת דחק פוסט טראומטית.
- תביעת ביטוח תאונת עבודה – ככל שלנפגע קיימת פוליסת ביטוח פרטית מתאימה למקרה, ניתן להגיש תביעה לחברת הביטוח ולקבל תגמולים מתאימים.
יצוין כי ככל שהתביעה התקבלה, הסכום שהתקבל ממנה יקוזז מסכום הפיצויים שישולם.
מדוע פוסט טראומה כתאונת עבודה נחשבת להליך מאתגר?
להבדיל מפציעות פיזיות שניתן לראות בעין, פוסט טראומה היא פציעה בנפש וקשה במיוחד להוכחה.
במקרים בהם הנפגע חווה קשיי שינה לדוגמא בעקבות האירוע הטראומתי שחווה, יהיה עליו לספק תיעוד רפואי ברור הכולל בדיקות, טיפול רופא מומחה ועוד.
לאור כל אלה, מומלץ להיוועץ בעורך דין תאונות עבודה מקצועי.
מהי דרגת הנכות שנפגעי פוסט טראומה יכולים לקבל מביטוח לאומי?
עד 5% – אנשים שהוכרו עם הפרעה נפשית מזערית שלא פוגעת בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
10% – אנשים שהוכרו עם הפרעה נפשית אובייקטיבית קלה שפוגעת מעט בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי .
20% – הפרעה נפשית אובייקטיבית וסובייקטיבית הפוגעת באופן ניכר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
30% – קיימים סימנים קליניים ברורים ואובייקטיבים להפרעה הפוגעות באופן ניכר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
50% – קיימים סימנים קליניים ברורים, אובייקטיבים וקבועים להפרעה הפוגעת באופן משמעותי בקשרים בין אישיים, בסף הגירוי, הפרעות בחשיבה ובריכוז אשר פוגעות באופן משמעותי ביותר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
70% – קיימים סימנים קליניים ברורים ואובייקטיבים להפרעה נפשית קשה הפוגעת ביחסים בין אישיים, ביכולת לבחינת המציאות וביכולת השיפוט, ירידה בסף הגירוי אשר פוגעות באופן קשה ביותר בכושר תפקוד סוציאלי ותעסוקתי.
100% – המצב החמור ביותר, מצב בו באופן מוחלט אין ביכולתו של הנפגע לתפקד באופן עצמאי וקיים צורך בסיוע יום יומי או באשפוז.
בסיכומו של דבר, כמו כל תאונה אחרת, גם תאונות עבודה עלולות להותיר אחריהן פוסט טראומה במגוון דרגות חומרה, דבר שמעניק לעובדים את הזכות להגיש תביעה להכרה באירוע הטראומתי שחוו כתאונת עבודה, ממנה נובעות זכויות שונות.
ככל שהמקרה עונה על ההגדרה שבחוק, נוצרות זכויות תאונת עבודה אותן ניתן לדרוש ולקבל.
יצוין, כי ככל שנפגע פוסט טראומה לא שבע רצון מאחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי הועדה הרפואית של ביטוח לאומי, קיימת עבורו אפשרות ערעור על החלטה לוועדת העררים ובמקרים מסוימים לבית הדין לעבודה.